<h1>צידה לדרך מאמר ראשון כלל א' פל"ה</h1>
<h2>דף ט:</h2>
והתקינו להתחיל בפסוק ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך שהיא בקשה ממנו יתברך לעזרנו להגיד תהלתו ותהלתו היא כשיוציא הדברים בפיו ולבו שוין למהללו ולאהבתו ושיכוין לפני מי הוא עומד ומה הם הדברים שיש לו להגיד ומה שאלתו אליו וצרכיו ושתהיה קריאתו אליו באמת כדי שישמע תפלתו כמו שאמר דוד קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת.
<h2>דף ל:</h2>
אמר אדוננו דוד לבנו ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה וגומר ואמר אם תדרשהו ימצא לך ואם תעזבהו יזניחך לעד. ר"ל שישיג את בוראו השגה שכלית ולא דמיונית כי המחשבה בדמיונות לא תקרא דעה והכוונה השלמה אחר ההשגה היא להדבק אליו ולהיות מחשבתו השכלית באהבתו תמיד וזה ישלים כאשר יפרד מעסקיו ההמוניים וישפוך נפשו אליו בבתים המיוחדים לעבדו שהם במקום בית המקדש כמו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ואעפ"י שבכל עת ובכל זמן חייב אדם להדבק בו ושלא להפריד זה השכל אשר הושפע עלינו מאתו ית' כי הוא הדבוק אשר בינינו וכמו שכתוב אל תפנו אל האלילים ואמרו חז"ל (שבת קמט, א) אל תפנו אל מדעתם. בשעה שיש לו לבא אל ביתו או להתפלל לפניו באיזה מקום יש לו להתבודד מכל הבלי העולם הזה. ותשא ק"ו ממלך בשר ודם כי כשתחפוץ לשאול ממנו דבר מה תנקה לבך מכל מחשבה לחשוב מחשבות במה תתרצה אליו ומה הם הדברים שיש לך לשאול ממנו ואיך תסדר שבחו בבואך לפניו קודם שאלתך ובקשתך ומה הם ואיך תהיינה המלות הנמרצות כדי שתתרצנה לפניו. וכאשר תפרד ממנו איך תודנו ותשבחנו על שמלא שאלתך ובעמדך לפניו לא תהרהר בדבר אחד ואפילו ידברו עמך חבריך לא תשמע אליהם ולא תענם עד שתשלים מבוקשיך. ואם אותו מלך הוא נברא כמוך מבשר ודם ואינו רואה ממך זולת הנגלה ואינו יודע מצפוני לבך ומה לעשות כשאתה בא לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שיודע מצפוני לבך ומסתוריך יותר ממך. שאתה חייב להתבודד מכל דבר גשמי שאם תשבחנו או תתפלל ותשאל צרכיך בתנועת שפתיך ופניך אל הקיר ותחשוב בסחורתך או שתחשוב בדבר עבירה איך תחשוב שתקובל תפלתך ובכיוצא בזה נאמר קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם. ובעבור שהאדם הומה בהבלי העולם להשקיט המייתו תקנו לומר קודם תפלתו מה שכתבנו למעלה כדי שתתישב דעתו ויקום להתפלל צרכיו מתוך דברי שבח והודאה וקבלת עול מלכות שמים ועול מצות וסיפור טובו בעולמנו זה וגודל גבורותיו בברואי מעלה ומטה ולספור יציאת מצרים ששבחנו לו על כל הטובה שעשה לאבותינו ולנו.
